היות ולאחרונה פנו כמה וכמה מאנ"ש בשאלה אם נכון לברך על אתרוג הבא מקאלבריא שבאיטליה כפי מנהג חב"ד, ונימוקם עימם מחמת שמועה רחוקה שאתרוגים הבאים מקאלבריא הינם בחשש מורכבים וכיו"ב, הנני להתייחס בזאת הן מבחינה הלכתית והן מבחינת המציאות לאחר דרישות חקירות ובדיקות רבות שעשיתי באופן בלתי אמצעי בקאלבריא - הן אצל המשקים השונים, הן בין הסוחרים, והן בין החקלאים (שאינם יהודים) המגדלים את האתרוגים (שרבים מהם מבוגרים ומגדלים פרדסים עשיריות רבות בשנים).
ברור ופשוט שמנהג חב"ד הוא לברך על אתרוג שגדל בקאלבריא שבאיטליה דווקא, מכמה טעמים גלויים ונסתרים. ביותר ידוע הטעם, מחמת שאתרוגים קאלבריא הם בעלי מסורת שהם האתרוגים המקוריים, והם הם "פרי עץ הדר" עליו ציותה התורה. כמו"כ יש המעלה שהרבי מביא שאטליא של יון הוא אדמת עשיו שקיבל הברכה של ומשמני הארץ יהיה מושביך , וכל חלב להוי'.
על כן פשוט שלפי המנהג הנ"ל יש לברך על אתרוג הגדל בקאלבריא דווקא.
לגוף השאלה, האם גם בתקופתנו האתרוגים הבאים מאיטליה הינם בלתי מורכבים או שהם עלולים להיות בחשש מורכבים? התשובה היא שלפי בדיקותיי, אתרוגים המקבלים הכשר מרב מורה הוראה שמצוי בעובי הקורה של הנעשה בקלבריה ומפקח על כשרותם לפי הוראות הרבי – הינם אתרוגים בלתי מורכבים ובחזקת שאינם תולדות המורכב.
ומחמת המבוכה השוררת בזה בין אנ"ש אתייחס בקצרה לנושאים ההלכתיים שבזה.
כאמור, בעניין החששות לגבי מוצא האתרוג, יש להתייחס לשני היבטים במציאות ובהלכה. הא' – האם האתרוג גדל על עץ שהוא בעצמו מורכב. והב' – גם באם העץ עצמו אינו מורכב, האם האתרוג גדל על עץ שהוא צאצא של אתרוג המורכב ("תולדות המורכב").
לגבי השאלה הא', האם האתרוגים בקאלבריא גדלים על עצים מורכבים? התשובה פשוטה ביותר. מלבד האמור לקמן שבעלי הפרדסים המגדלים אתרוגים עבור מצווה אינם מעונינים להרכיב את עציהם, הנה עוד זאת, בדרך כלל ניתן לראות על כל עץ באם הוא מורכב, ולכן כאשר ישנו פיקוח על הפרדס ממנו נקטפים האתרוגים (וביחוד כאשר מקפידים על הוראת הרבי שהקטיף יהיה בב' עדים) אז ניתן לדעת בבירור שהאתרוג גדל על עץ שאינו מורכב. (פשוט שכאשר אין שום חותמת כשרות על האתרוג אז לא ניתן לדעת מהיכן נקטפו, ויש לחשוש מחמת שגם כיום יש פרדסים מורכבים בקאלבריא של חקלאים שעוסקים באתרוגים שאינם גדלים עבור מצווה אלא עבור שאר מיני מרקחת ובשמים).
האתרוגים הנקטפים בקאלבריא תחת השגחה ופיקוח רבני, הינם מחקלאים אשר מגדלים את הפרדסים (לאורך שנים ארוכות והרבה מהם עוד מדורי דורות) במיוחד עבור מצווה ועבור הלקוחות היהודים, והיהודים ברובם המוחלט (למעט מקרים יוצאי דופן לצערנו) אינם רוכשים אתרוגים מורכבים. משום כך אין לחקלאים ענין להרכיב עצים, והעצים ותולדותיהם בחזקת בלתי מורכבים.
המציאות בקאלבריא (באיזור שממנו קוטפים אתרוגים לאורך שנים רבות ומהחלקאים העוסקים בגידול אתרוגים לשם מסחר עם היהודים), שהחקלאים מעוניינים לרצות את לקוחותיהם ולשמר את האתרוג וקיימת בזה חזקת אומן לא מרע אומנותיה.
בנוסף, בשהותי בקאלבריא התרשמתי בשיחותיי עם כמה וכמה חקלאים מבוגרים בעלי ניסיון מבעלי הפרדסים שם, שגם מבחינה בוטנית, חקלאים מעדיפים לנטוע עצים מצאצאי אתרוג מקורי ולא מצאצאי אתרוג המורכב, דבר זה מוסיף על החזקה שהעצים הינם בחזקת צאצאי אתרוג שאינו מורכב. (בנוסף לזה שמעתי ממקור ראשון בעת שהותי בשנה זו בקאלבריא, על ניסיונות שנעשו לנטוע פרדסים מצאצאי אתרוג המורכב, שאינו מחזיק יותר שנים ולא נותן פירות יותר טובים ואדרבה מחליש אפילו את העץ. כי כל המעלה של הרכבה היא, שהעץ הראשון השורשים שלו יותר חזקים ויורדים יותר לעומק האדמה. אבל בצאצאי עץ מורכב, השורשים לא יותר חזקים, ומניבים פרות יותר חלשים, ויש גם שלא הניבו פירות כלל, מה שמאשר את ההנחה הנ"ל שנמסרה לי ע"י החקלאים).